תסמינים

קשיים ותכיפות במתן שתן אצל גברים

זרם חלש, קימה בלילה, תכיפות ודחיפות הם מהתסמינים השכיחים ביותר שגברים מגיעים איתם לאורולוג. הם מתפתחים בהדרגה, ולכן קל להתרגל אליהם — אבל הם כמעט תמיד מצביעים על סיבה שאפשר לאבחן ולטפל בה.

שתי קבוצות של תסמינים — וההבדל ביניהן חשוב

התסמינים בדרכי השתן התחתונות (בלעז LUTS) מתחלקים לשני סוגים, ולהבדל ביניהם יש משמעות ישירה לטיפול:

תסמיני חסימה — קושי בהוצאת השתן

• זרם חלש, דק, מקוטע או מפוצל.
• המתנה והתאמצות עד שהזרם מתחיל.
• הטלת שתן ממושכת וטפטוף בסופה.
• תחושה שהשלפוחית לא התרוקנה עד הסוף.

תסמיני אגירה — קושי להחזיק

• תכיפות — הטלת שתן פעמים רבות ביום.
• דחיפות — תחושה פתאומית שאי אפשר להתאפק.
• נוקטוריה — קימה בלילה. זה התסמין שפוגע באיכות החיים יותר מכל אחר, כי הוא שובר את השינה.
• בריחת שתן — דליפה לפני שמגיעים לשירותים.

אם התסמינים קשורים לערמונית, אפשר לכמת את חומרתם בשאלון IPSS — שבע שאלות, ציון מיידי, וכלי שימושי להביא לייעוץ.

מה יכול לעמוד מאחורי התסמינים

• הגדלה שפירה של הערמונית — הסיבה השכיחה ביותר בגברים מעל גיל 50. הבלוטה גדלה, לוחצת על השופכה ומצרה את מעבר השתן.
• שלפוחית רגיזה — שריר השלפוחית מתכווץ מוקדם ובעוצמה, ומייצר דחיפות ותכיפות גם כשאין חסימה.
• היצרות השופכה — רקמת צלקת שמצמצמת את הצינור, לרוב לאחר צנתור או ניתוח קודם.
• דלקת בדרכי השתן — מייצרת תכיפות, דחיפות וצריבה, בדרך כלל בהתחלה פתאומית.
• פרוסטטיטיס — דלקת של הערמונית, שיכולה להיות כרונית ומלווה בכאב באגן.
• אבן בשלפוחית, שמגרה את הדופן.
• מחלות נוירולוגיות — סוכרת, פרקינסון, טרשת נפוצה או פגיעה בעמוד השדרה, הפוגעות בבקרה העצבית על השלפוחית.
• תרופות — מרחיבי סמפונות, אנטיהיסטמינים, משתנים ותרופות נוספות משפיעות על התפקוד.
• גידול בשלפוחית השתן — לא שכיח כגורם לתסמינים אלה, אך נשלל בבירור, במיוחד כשיש גם דם בשתן.

תסמינים שמחייבים בדיקה מהירה

איך מתנהל הבירור

המטרה בבירור היא להבחין בין חסימה לאגירה, ולזהות את הגורם:

• שאלון תסמינים מתוקף — מכמת את עוצמת התסמינים ומאפשר להשוות לאורך זמן ואחרי טיפול.
• יומן הטלת שתן — רישום של כמויות ותזמונים לאורך יומיים-שלושה. פשוט, ולעיתים מאבחן יותר מכל בדיקה.
• בדיקת שתן לשלילת זיהום ודם.
• בדיקת PSA ובדיקה רקטלית להערכת הערמונית.
• אולטרסאונד עם מדידת שארית שתן לאחר הטלה — הבדיקה שמפרידה בפועל בין חסימה לאגירה.
• בדיקת זרימה (אורופלואומטריה) למדידת עוצמת הזרם.
• ציסטוסקופיה במקרים נבחרים.

כיווני טיפול

הטיפול נגזר מן האבחנה, ולכן הוא שונה מאוד ממקרה למקרה:

• שינויי הרגלים — צמצום שתייה בשעות הערב, הפחתת קפאין ואלכוהול, ריקון מלא של השלפוחית. בתסמינים קלים זה לעיתים מספיק.
• אימון שלפוחית וחיזוק שרירי רצפת האגן — יעיל בתסמיני אגירה ובבריחת שתן.
• טיפול תרופתי — חוסמי אלפא להרפיית צוואר השלפוחית בחסימה, מעכבי 5-אלפא-רדוקטאז להקטנת הערמונית, ותרופות אחרות לגמרי לשלפוחית רגיזה.
• ניתוח — כשקיימת חסימה משמעותית שאינה מגיבה לתרופות, או כשהתפתחו סיבוכים.
• טיפול בגורם הספציפי — אנטיביוטיקה בזיהום, חיתוך היצרות, הסרת אבן.

למה לא להמתין

חסימה ממושכת מאלצת את שריר השלפוחית לעבוד נגד התנגדות. לאורך זמן עלולים להתפתח שארית שתן קבועה, זיהומים חוזרים, אבנים בשלפוחית, נזק בלתי הפיך לשריר השלפוחית ובשלבים מתקדמים גם נזק לכליות.

כשהנזק לשריר השלפוחית כבר נוצר, גם הסרת החסימה לא תחזיר את התפקוד המלא. זו הסיבה שאבחון בזמן אינו רק שיפור באיכות החיים.