מצב רפואי

דלקת בדרכי השתן — תסמינים, טיפול ומתי לברר

דלקת בדרכי השתן היא אחת הסיבות השכיחות ביותר לפנייה לרופא. ברוב המקרים היא מטופלת בקלות באנטיביוטיקה — אבל דלקת חוזרת, ובמיוחד דלקת אצל גבר, אינה אבחנה סופית אלא סימן שמחייב בירור של הסיבה שמאחוריה.

מהי דלקת בדרכי השתן

דלקת בדרכי השתן נגרמת בדרך כלל מחיידקים שעולים מפתח השופכה כלפי מעלה. לפי מקום הזיהום מבחינים בין שני מצבים שונים מאוד בחומרתם:

• דלקת בשלפוחית השתן (ציסטיטיס) — הזיהום מוגבל לדרכי השתן התחתונות. זהו המצב השכיח, והתסמינים מקומיים.
• דלקת בכליה (פיילונפריטיס) — הזיהום עלה אל הכליה. מצב חמור בהרבה, המלווה בחום גבוה, צמרמורת וכאב בגב או במותן, ולעיתים מחייב אשפוז וטיפול תוך-ורידי.

דלקות בדרכי השתן שכיחות בהרבה בנשים, בגלל שופכה קצרה יותר. אצל גברים הן פחות שכיחות — וזו בדיוק הסיבה שדלקת אצל גבר נחשבת ממצא שמחייב בירור ולא רק טיפול.

תסמינים

• צריבה או כאב בהטלת שתן.
• תכיפות — צורך להטיל שתן פעמים רבות, לעיתים בכמות קטנה בכל פעם.
• דחיפות — תחושה פתאומית שאי אפשר להתאפק.
• שתן עכור, כהה או בעל ריח חריף.
• דם בשתן, לעיתים רק בבדיקת מעבדה.
• כאב או לחץ בתחתית הבטן.
• אצל מבוגרים מאוד — לעיתים בלבול או נפילות, ללא תסמיני שתן אופייניים כלל.

טיפול

הטיפול בדלקת חיידקית הוא אנטיביוטיקה. בחירת התרופה ומשך הטיפול נקבעים לפי מקום הזיהום, לפי מין וגיל המטופל, ולפי תוצאת תרבית השתן כשהיא זמינה.

נקודות שחשוב להכיר:

• יש להשלים את כל מהלך הטיפול גם אם התסמינים חלפו אחרי יום או שניים. הפסקה מוקדמת היא מן הגורמים השכיחים לדלקת חוזרת ולעמידות חיידקית.
• תרבית שתן לפני תחילת הטיפול מאפשרת להתאים את האנטיביוטיקה לחיידק. היא חשובה במיוחד בדלקות חוזרות.
• שתייה מרובה מסייעת לשטוף את דרכי השתן ומקלה על התסמינים, אך אינה מחליפה טיפול.
• לא כל תוצאת שתן חריגה מחייבת אנטיביוטיקה. נוכחות חיידקים בשתן ללא תסמינים כלל אינה מטופלת בדרך כלל, למעט במצבים מוגדרים.

דלקות חוזרות — כאן מתחיל הבירור האורולוגי

דלקת אחת שנפתרה בטיפול אינה מחייבת בירור. אבל כשהדלקות חוזרות, או כשמדובר בגבר, השאלה הנכונה אינה "איזו אנטיביוטיקה" אלא מה מאפשר לזיהום לחזור.

הסיבות השכיחות שמאחורי דלקות חוזרות:

• ערמונית מוגדלת — חסימה שמשאירה שארית שתן בשלפוחית. שתן עומד הוא מצע לחיידקים. זו הסיבה השכיחה ביותר בגברים מעל גיל 50.
• היצרות השופכה — מגבילה את הזרם ומונעת ריקון מלא.
• אבנים בשלפוחית או בדרכי השתן, שמשמשות מקום מחבוא לחיידקים.
• פרוסטטיטיס — דלקת כרונית של הערמונית.
• גידול בשלפוחית השתן — פחות שכיח, אך חייב להישלל.
• סוכרת לא מאוזנת, שמעלה את הנטייה לזיהומים.
• קטטר קבוע או פעולות קודמות בדרכי השתן.

איך מתנהל הבירור

• בדיקת שתן ותרבית — לזיהוי החיידק ורגישותו.
• אולטרסאונד של הכליות והשלפוחית, כולל מדידת שארית שתן לאחר הטלה.
• בדיקת זרימה להערכת עוצמת הזרם.
• בדיקת PSA ובדיקה רקטלית בגברים, להערכת הערמונית.
• ציסטוסקופיה במקרים נבחרים — הסתכלות ישירה בשלפוחית ובשופכה, שמאתרת אבנים, היצרות או גידול.
• CT של דרכי השתן כשיש חשד לאבן או לחסימה.

מה מפחית את הסיכון

• שתייה מספקת במהלך היום.
• לא לדחות הטלת שתן, וריקון מלא של השלפוחית.
• הטלת שתן לאחר קיום יחסי מין.
• איזון סוכרת.
• טיפול בגורם החוסם, כשקיים — זה המרכיב היעיל ביותר בגברים.