מצב רפואי

אבנים בכליות ובדרכי השתן — תסמינים וטיפול

התקף אבן בדרכי השתן הוא מן הכאבים העזים ביותר ברפואה. חלק גדול מהאבנים יוצאות מעצמן בהמתנה ובטיפול תומך, אבל אבן שחוסמת את הכליה או שמלווה בחום היא מצב דחוף.

מהן אבנים בדרכי השתן

אבנים נוצרות כשמינרלים בשתן מתגבשים ומצטברים למשקע קשה. הן נוצרות בכליה, ומשם עשויות לנוע אל השופכן — הצינור הדק שמוביל אל השלפוחית. רוב הכאב אינו נובע מן האבן עצמה אלא מן החסימה שהיא יוצרת ומן הלחץ שנבנה מעליה.

גודל האבן הוא הגורם המרכזי בהחלטה: אבנים קטנות יוצאות לרוב מעצמן, ואבנים גדולות יותר בדרך כלל אינן.

תסמינים

• כאב עז וגלי (קוליק) במותן או בצד, שמקרין לעיתים אל המפשעה ואל האשך. הכאב בא בגלים ולא ניתן למצוא לו תנוחה מקלה — זה מה שמבדיל אותו מכאב שרירי.
• דם בשתן, גלוי או מיקרוסקופי.
• בחילות והקאות.
• תכיפות, דחיפות וצריבה, בעיקר כשהאבן קרובה לשלפוחית.
• שתן עכור או בעל ריח חריף.

למה נוצרות אבנים

• שתייה מעטה — הגורם המשמעותי והנשלט ביותר. שתן מרוכז מגביר את שיעור ההתגבשות.
• תזונה — עתירת מלח, חלבון מן החי או אוקסלטים.
• נטייה משפחתית.
• אבן בעבר — מי שעבר אבן אחת נמצא בסיכון מוגבר לאבן נוספת.
• מצבים רפואיים — השמנה, סוכרת, גאוט, בעיות בבלוטת יותרת התריס, מחלות מעי דלקתיות.
• חסימה או שתן עומד — למשל בהגדלת ערמונית.

אבחון

• CT ללא חומר ניגוד — בדיקת הבחירה. היא מדגימה כמעט כל אבן, את גודלה ואת מקומה המדויק.
• אולטרסאונד — ללא קרינה, מתאים במיוחד במעקב ובנשים בהיריון; מדגים היטב הרחבה של הכליה.
• בדיקות שתן ודם — לזיהוי דם, זיהום ולהערכת תפקודי כליות.
• ניתוח הרכב האבן כשהיא נאספת — קובע את ההמלצות למניעה.

אפשרויות הטיפול

המתנה וטיפול תומך

אבנים קטנות יוצאות לרוב מעצמן. הטיפול כולל שתייה מרובה, משככי כאבים ולעיתים תרופה שמרפה את השופכן ומסייעת למעבר. מבקשים לסנן את השתן כדי לאסוף את האבן לניתוח הרכב.

ריסוק חוץ-גופי (ESWL)

גלי הלם ממוקדים מבחוץ מפרקים את האבן לחלקיקים שיוצאים בשתן. ללא חתך וללא החדרת מכשירים, ומתאים לאבנים בגודל ובמקום מסוימים.

אורטרוסקופיה

מכשיר דק מוחדר דרך השופכה והשלפוחית אל השופכן, והאבן מרוסקת בלייזר ונשלפת. יעילה מאוד, ומאפשרת הוצאה מלאה בפעולה אחת. בסיום מושאר לעיתים סטנט (דאבל ג'יי) לזמן קצר.

גישות לאבנים גדולות

לאבני כליה גדולות במיוחד קיימות גישות דרך העור אל הכליה. בחירת השיטה נגזרת מגודל האבן, מקומה, הרכבה ומצב הכליה.

מניעת אבן נוספת

מי שעבר אבן אחת נמצא בסיכון מוגבר לאבן נוספת, ולכן המניעה היא חלק מהטיפול ולא תוספת לו:

• שתייה בכמות שמייצרת שתן בהיר לאורך היום — ההמלצה היעילה ביותר.
• הפחתת מלח בתזונה.
• צמצום חלבון מן החי.
• התאמת התזונה לפי הרכב האבן שנאספה — לכן שווה לאסוף אותה.
• איזון מצבים רפואיים ברקע ושמירה על משקל.