מצב רפואי וניתוח

עקמת הפין ומחלת פירוני — אבחון ותיקון כירורגי

עקמומיות של הפין יכולה להיות מולדת או להתפתח בגיל מבוגר כתוצאה ממחלת פירוני. כשהיא מפריעה לקיום יחסי מין או כשהיא כרוכה בכאב, קיים תיקון כירורגי יעיל.

עקמת מולדת ומחלת פירוני

גופי הפין עטופים ברקמת חיבור גמישה. כאשר הרקמה אינה מתרחבת באופן אחיד בזמן זקפה, הפין מתעקם לצד אחד, למעלה או למטה.

עקמת מולדת קיימת מלכתחילה, מתגלה בדרך כלל בגיל ההתבגרות, ואינה מלווה בכאב או ברקמת צלקת.

מחלת פירוני מתפתחת בגיל מבוגר יותר. בה נוצרת רקמת צלקת קשה (פלאק) בדופן גופי הפין, לרוב בעקבות מיקרו-פציעות חוזרות. הצלקת אינה נמתחת בזקפה, וכך נגרמת עקמומיות. המחלה מתקדמת בשני שלבים: שלב פעיל, שבו העקמומיות מחמירה ולעיתים יש כאב, ולאחריו שלב יציב שבו המצב מתייצב.

תסמינים

• עקמומיות מורגשת של הפין בזקפה.
• גוש או התקשות מוחשית לאורך גוף הפין (בפירוני).
• כאב בזקפה — בעיקר בשלב הפעיל של המחלה.
• קיצור של הפין.
• קושי או כאב בקיום יחסי מין, לעצמו או לבן/בת הזוג.
• הפרעת זקפה נלווית.

אבחון

האבחון קליני בעיקרו: תשאול על מועד ההופעה ועל קצב ההתקדמות, ומישוש לאיתור הפלאק. להערכת מידת העקמומיות מבקשים בדרך כלל תמונות של הפין בזקפה, מזוויות שונות — זו הדרך המדויקת ביותר לכמת את הזווית. במקרים מסוימים מבוצע אולטרסאונד להערכת הפלאק ושל זרימת הדם.

קביעת השלב — פעיל או יציב — חשובה לא פחות מן האבחנה עצמה, מפני שהיא קובעת את התזמון.

טיפול שאינו כירורגי

בשלב הפעיל של מחלת פירוני נמנעים בדרך כלל מניתוח, מפני שהמצב עוד משתנה. בתקופה זו האפשרויות כוללות טיפול תרופתי, הזרקות מקומיות לתוך הפלאק ומכשירי מתיחה. המטרה בשלב הזה היא להגביל את ההתקדמות ולהקל על הכאב.

בעקמומיות קלה שאינה מפריעה לתפקוד, לעיתים אין צורך בטיפול כלל.

קורפופלסטיקה — התיקון הכירורגי

ניתוח נשקל כאשר המצב יציב, והעקמומיות מפריעה בפועל לקיום יחסי מין. קיימות שלוש גישות עיקריות, והבחירה תלויה בזווית העקמומיות ובאיכות הזקפה:

• קיצור הצד הבריא — תפירה או קיפול של הדופן בצד הנגדי לפלאק, כדי לאזן את הפין. פשוט ואמין, ומתאים לעקמומיות מתונה וזקפה טובה. כרוך בקיצור קל.
• הארכת הצד המכוון — חיתוך הפלאק והשתלת מדבקה (גראפט) במקומו. מתאים לעקמומיות גדולה, ושומר טוב יותר על האורך.
• השתלת תותב — כשקיימת גם הפרעת זקפה משמעותית, התותב מיישר את הפין ופותר את שתי הבעיות בהליך אחד.

הניתוח מבוצע בהרדמה כללית או אזורית.

החלמה

• נפיחות וכחלון באזור בשבועות הראשונים.
• חזרה לעבודה משרדית תוך כשבוע.
• חזרה לקיום יחסי מין — בדרך כלל כשישה עד שמונה שבועות לאחר הניתוח, ובאישור המנתח.
• לעיתים מומלץ להתחיל זקפות מבוקרות בשלב מוקדם, לפי הנחיית המנתח, כדי לשמר את האורך.

סיכונים וסיבוכים אפשריים

• קיצור של הפין — צפוי בגישת קיצור הצד הבריא; זהו הנושא שחשוב להבין במדויק לפני הניתוח.
• ירידה בתחושה בעור הפין, לרוב זמנית.
• הפרעת זקפה חדשה או מוחמרת — שכיחה יותר בגישת ההשתלה.
• עקמומיות שאריתית או הישנות.
• דימום, המטומה או זיהום באזור החתך.